יום שבת, 20 באוקטובר 2012

יום 44 ואחרון!!! מהר יהורם לאילת

הבוקר קמנו בנחת ולראשונה אכלנו ארוחת בוקר באכסנייה. אספנו את עילי שהגיע לסופ"ש באילת והוא הסיע אותנו לנקודת ההתחלה שהייתה לא רחוק מהמחסום הצבאי בכביש 12.
התחלנו על הכביש וטיפסנו למצוקה מעל נחל גשרון לתצפית מרהיבה על הערוץ הקניוני שנמצא עמוק מתחתנו. התצפית הרחוקה יותר הייתה לכיוון מזרח סיני.
ירדנו ירידה ארוכה בליווי סולמות ויתדות עד שהגענו לערוץ. הלכנו לאורך הערוץ עד שהגענו קרוב מאד לגבול ומקום עבודות בניית הגדר. עלינו במעלה גישרון ישר לתצפית של הצבא, הם סירבו לתת לנו לעבור ולכן עשינו מעקף דרך נחל יהושפט.
חזרנו לציר והמשכנו בדרכנו על שביל הסכינים למעלה בולבוסים.
משם עולים לתצפית אחרונה על מפרץ אילת מהר צפחות, ירידה תלולה ואנחנו בבית ספר שדה אילת ונקודת הסיום של השביל.
למרות שמדובר ב14 ק"מ בלבד המסלול קשה, אבל הפיצויי שזה אחד הימים היפים בשביל.
בנקודת הסיום חיכו מירב, רותי ועילי.
זה היה מסע יפה וקשה שלא היה יוצא לפועל בלי תמיכתן של מירב ורותי.
אין לי ספק שבלי ההצטרפות של יוחי היה בלתי אפשרי לעשות את המסע לבד, שיתוף הפעולה בין שני עקשנים הביא אותנו לנקודת הסיום.
במסע ארוך שכזה אני גם רוצה להודות לכל אלו שהצטרפו אלינו מפעם לפעם והשתתפו איתנו בחוויה.







יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

יום 43 מחניון נחל רחם להר יהורם

התחלת הליכה במעלה נחל רחם,  שעה ראשונה בנחל רחב לאחר מכן לאט לאט נוצר מבנה קניוני, עוברים את גבי רחם, דקלי  רחם באזור של מי תהום גבוהים. משם עלייה קשה מגיעים לאכוף ויורדים לעמודי עמרם. הנוף משתנה והצבע האדום משתלט.
ממשיכים ונכנסים לקניון שחורת עולים במעלה הקניון

ובצילו מצליחים לעשות הפסקת ארוחת בוקר. בהמשך לקניון עולים עליה קשה נוספת מגיעים לאזור הר שחורת והגיא הנעלם. חם מאד ונראה ששנינו גבוליים עם כמות המים שלקחנו איתנו. לראשונה במסע שלנו שהגענו לליטר האחרון. ממשיכים לנחל נטפים, עולים במעלה הנחל לעין נטפים, מעיין יחיד בסביבת אילת שיש בו מספיק מים להחזיק כמעט 3 שיחי שערות שולמית בחיים. מהמעיין עולים במעלה יאיר שחלקו צר ביותר עם יתדות, עד למחסום בכביש 12. המסלול היום היה קשה בעיקר עקב החום והעליות הקשות. הק פנו את אילת ממערב. מתן אסף אותנו בפעם האחרונה. היום נפרדנו ממתן, שעשה עבודה נהדרת כחפ"ק, פינק אותנו בסודה קרה בסוף היום ובאמת היה נראה שגם הוא נהנה מהשהות עם שני הזקנים כשרבי יוחנן מרביץ בו תורה כל יום.





יום רביעי, 17 באוקטובר 2012

יום 42 מתמנע לחניון נחל רחם

לינה בקיבוץ אליפז, לא ברור איך הקיבוץ הזה מחזיק חדרי ארוח כל כך קרוב לאילת, בכל אופן החדר בהחלט סביר, אז אם אתם בדרך לאילת ונתקעתם  באזור לא נורא.
יציאה בחמש למסלול לא ארוך של כ 14 ק"מ דרך פארק תמנע. הפארק מתבסס על הצורות הגאולוגיות  השונות שנוצרו בו עם שלטי הסבר לכל אורך הדרך בה טיפסנו לבמת תמנע. כרגיל ממקום גבוה תצפית יפה על כל האזור. ירידה קשה לצד השני וכבר אנחנו ביציאה מהפארק ליד האגם. במקום כ 6 אוטובוסים של טיול שנתי.
שתיה קרה ומיד ממשיכים באזור מכרות תמנע ומשם מגיעים לנחל רחם שנמצא ממש מאחורי היישוב באר אורה. מתן נמצא בימים אלו בבאר אורה אצל קרוב משפחה (מצאנו חפ"ק אידיאלי)
הליכה של מספר ק"מ בנחל ומגיעים לחניון ולמתן שכבר מחכה במקום.
אגב אתמול זכינו לשרותי כביסה אצל הדוד של מתן.
בנקודת המפגש פוגשים אב ובנו בן ה16 שהולכים את השביל ( רק הנגב ברצף).
מסיימים את היום מוקדם מאד ונוסעים לטפל במכונית.







יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

יום 41 משחרות לתמנע

,לאור המסלול הארוך יצאנו מוקדם
משחרות, הליכה לאורך המצוק מעל
הערבה עם נוף של הרי אדום.
מסלול קשה של עליות וירידות, מעבר דרך ערוצי נחל ערבה, ושרביט
בדרך פגשנו 3 רוכבי אופניים, מצופר קיים שביל ישראל לאופניים, והחברה האלה נסעו על קטע קשה.
רב היום ללא צל, הפסקות בכוכים קטנים בין סלעים שבהם הצל חלקי ביותר. לאחר כ13 ק"מ, הגענו לנצל ממשי ראשון בדמות עץ שיטה. התמקמנו , אוכל ושינה קצרה.
ממשיכים דרומה ואחר כך מזרחה עד מעלה מלחן , ירידה דרך המעלה הזה לערבה, ירידה קשה של כק"מ (לא ברור כיצד רוכבי האופניים ירדו אותו)
ממשיכים דרומה ומגיעים לפארק תימנע נקודת הסיום של היום.
יום חם, ארוך וקשה.







יום שני, 15 באוקטובר 2012

יום 40 מצומת שיזפון לשחרות

היינו אמורים היום ללכת מצומת ציחור לצומת שיזפון, החלק הזה של שביל ישראל נמצא לכל אורכו על יד כביש 40 בין מטווחי הטנקים, לאור זאת החלטנו לוותר על הליכה זו והתחלנו את החלק הבא שגם הוא לא מוצלח במיוחד.
הליכה לאורך כביש 12 מצומת שזפון עד הכביש לעובדה, מעבר לכביש הזה ורק לאחר מספר ק"מ עזבנו את הכביש ועלינו לאזור החולות הנודדים: חולות כיסויי. הליכה על המצוק מעל לחולות ואז ירידה לכיוון בסיס עובדה. בשלב הזה ראינו שני זוגות שביליסטים אבל לא נוצר קשר. מנוחה בצומת לכיוון שחרות ואז עלייה קצרה לגבעה המשקיפה על בקעת עובדה, ניתן לראות את שחרות באופק. ירידה לואדי והליכה לחאן שחרות, במקום צריף שמארח שביליסטים תמורת סכום סימלי.
אנחנו המשכנו לשחרות, יישוב קהילתי שנראה יותר כמו כפר ערבי ממוקם במקום מדהים על המצוק לכיוון הערבה.
בשחרות חוברים למתן ונוסעים ללוטן ללילה (בינתיים ניקו את החדר).
יום לא מדהים בשביל אבל יחסית לאורכו אין הרבה ימים כאלה.




יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

יום 39 מנחל ברק לצומת ציחור

הצלחנו לקום מוקדם והתחלנו הליכה לפני שש בבוקר. השעה הראשונה הייתה כניסה לנחל ברק, אחר כך טיפוס בסולמות וחבלים במעלה הנחל. טיילתי בנחל הזה מספר פעמים בעבר אבל אף פעם לא עם תרמיל על הגב. העלייה הייתה קשה ולבסוף מגיעים למישור עליו הולכים כשעה וחצי ואז הנכנסים לירידה התלולה בנחל ורדית גם כאן סולמות ויתדות.
לקראת סוף הנחל הפסקת קפה עדיין בצל של  הקניון. למדנו היטב להעריך את המשמעות של צל במדבר. אם קודם היינו הולכים שעה ואז 10 דקות הפסקה ותמיד נמצא מקום מוצל הרי במדבר מחפשים צל אחרי 50 דקות ולפעמים הולכים מעל שעה.
לאחר ההפסקה יציאה מנחל ורדית והליכה לתוך נחל פארן ואיתו לצומת ציחור. מידי פעם רואים יעלים ואיילים אבל לא פגשנו מטיילים.
יוחי פגש נחש נוסף בדרך אולם הפעם ללא מגע.
במהלך ההליכה בנחל פארן קיבלתי עידכון על  הצפויי לי בחזרה לעבודה בשבוע הבא....כמה קרובים לסוף....וקצת מוקדם לשאול מי הימר שלא נגיע....
מחפשים מקום לינה וכרגיל הקיבוצניקים העצלים...התקשרנו לקיבוץ לוטן והתשובה שקיבלנו שאין להם חדרים נקיים!
יושבים ביטבתה ומחפשים מקום לישון.

יום שבת, 13 באוקטובר 2012

יום 38 מצופר לנחל ברק

יציאה עם אור ראשון לאור העובדה שמדובר ב26 ק"מ. הליכה על ציר שהוסב לדרך לאופניים. עצירה קצרה במואה, מהערים הנבטיות שעל דרך הבשמים. משם דרך נחל צופר, נחל עשוש עד נחל ברק. הדרך בסה"כ היום די משעממת, עברו אותנו שני רוכבי אופניים וג' יפים. לא נראו מטיילים רגליים.
הצלחנו לסיים מוקדם והתמקמנו בחאן אבירן בפארן.
האורחים היחידים במקום.