יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

יום 25 ממיתר דרך יער יתיר עד הר עמשה

השקמה יחסית מאוחרת, יצאנו מנקודת ההתחלה בישוב מיתר לכיוון יער יתיר. הדרך בנוף גבעות גבוהות ובשביל כמובן עולה ויורד. הליכה   במקביל  לגדר,

לא נראה אף אחד בדרך, מגיעים למבנה היערנים כמובן שכל העובדים בדואים מהסביבה, ישנה תצפית אש כל היום. מנוחה ארוכה
בחדר השביליסטים שבמקום.
ממשיכים בתוך יער יתיר עד ליישוב הקהילתי הר עמשא. ישוב קטן עם
כ 30 משפחות. היישוב בתחומי הקו הירוק אבל ההגעה אליו ברכב טובה יותר דרך השטחים. לראשונה התמקמנו בחדר המטיילים, מחוסר ברירה, תנאים בסיסיים מאד וחם.
נסענו לצומת דבירה ופגשנו את המשפחה עם איתי לארוחת ערב, באותה הזדמנות החזרנו רכב הבייתה.

יש קשיים בהעלאת תמונות מהשטח. אוסיף אותן כשיהיה חיבור טוב יותר.

יום שבת, 29 בספטמבר 2012

יום 24 משמורת פורה למיתר

יצאנו מתחנת הדלק לאורך נחל שיקמה כ10 ק"מ עד לקיבוץ דביר, הנחל מכוסה לאורכו בעצי אורן ברוחב הנחל. עוברים את דביר ומתחיל יער. במהלך העלייה ביער אנחנו פוגשים את החברה מיום חמישי ואליהם הצטרף בחור נוסף, נראה שהם לא במצב רוח להליכה ואנחנו ממשיכים לבדנו. הולכים למרכז ג'ו אלון וקיבוץ להב, מנוחה נוכל ארוכה ביער ליד ומשם ממשיכים לאורך גדר ההפרדה ועולים לישוב שנקרא סנסנה, בבוקר השארנו את הרכב ביישוב, השער היה סגור כמו בכל הישובים  
בסביבה ולא היה רמז כיצד להיכנס
, יוחי  נסע עם הג'יפ מסביב לשער והחנה בישוב.
במהלך ההליכה ראינו פעילות ערה של מעבר שבח"ים דרך חורים בגדר ורכבים בדואים מעבירים אותם,
בתמימותנו ניסינו להתקשר למשטרה,
אבל עד שהסברנו מה קורה הם נעלמו,
המשכנו ללכת לכיוון מיתר ולכל אורך הדרך הפעילות הזו חוזרת על עצמה, ממש תעשייה. נראה שבנינו גדר הפרדה ארוכה מאד, אין כסף לתחזק אותה וכרגיל עד שלא יהיה פיגוע לא יטפלו בכך.
הגענו למיתר
כעת צריך לתפוס טרמפ חזרה למכונית בכביש ללא תנועה. פתאום עוצר לידנו בדואי ל"הפסקת שיחים", יוחי מצליח לשכנע אותו לקחת אותנו לסנסנה תמורת 20ש. אבל אחרי שהוא שומע מאיפה אנחנו הולכים הוא מסרב לקחת כסף. מגיעים לסנסנה ב4 אחה"צ, השער עדיין סגור...חשוד..נכנסים לקחת את המכונית ומגלים שמדובר ביישוב דתי.
נכנסים למכונית ובורחים..
נוסעים לחבור למכונית השנייה ומעבירים אותה לקיבוץ הר עמשה.
חוזרים למעמד בקיבוץ כרמים לצערי הנסיון שלנו עם קיבוצים רע אבל בנגב אפשרויות הבחירה מצומצמות.
היות ויש לנו אינטרס שמתן יחפק אותנו מבררים את מיקום הצעירים שהתקדמו מעט מאד. אוספים אותם איתנו לקיבוץ, הם יישנו על הדשא.
מקלחת טובה עידכון הבלוג ולישון.

יום שישי, 28 בספטמבר 2012

יום 23 מבית גוברין לשמורת פורה

 נסיעה ארוכה מהבית למקם את המכוניות, נראה לי שמעתה נישן בדרכים. התחלת הליכה מבית גוברין לכיוון לכיש. זמן קצר לאחר תחילת ההליכה אנחנו פוגשים עוד שני בחורים צעירים על השביל, האחד בן 19 לאחר שנת שרות והשני בן 24 לומד בב"ש הנדסת בנין. שניהם התחילו את השביל לבד כשבוע לפנינו והתחברו באזור דישון. בהתחלה הולכים בנפרד אולם לאחר זמן קצר מתחברים ומתחילה שיחת הכרות. תוך כדי כך מגיעים לגפנים של "ענבי טלי" עמוסים פרי ותאילנדים עסוקים בקטיף. ממשיכים ועוקפים את תל לכיש (לדעתי התל הראשון אותו עוקפים) וכעת הליכה לכיוון החיבור בין כביש 6 וכביש 40, הנוף משתנה לחלוטין ומתחילים לקבל רמזים על תחילת הנגב. ההתקדמות יחסית מהירה על גבי דרכי כורכר ללא עליות או ירידות קשות. חוצים את שני הכבישים ועוצרים למנוחת צהריים בחוות פיליפ. שני הצעירים איתם אנחנו הולכים מעשנים מספר "פייסלים" בכל עצירה ובסה"כ התוצאה הינה מצב רוח טוב.
לאחר מנוחה טובה יוצאים לסיבוב לכיוון תל קשת ואח"כ שמורת פורה, זהו כבר החלק הבא של ההליכה (יום אחר) אבל לאור העובדה שיש לנו שני ימי מנוחה אנחנו מחליטים להמשיך יותר. הסיבוב הנ"ל כמעט 15 ק"מ נוספים ואנחנו מסיימים אותם ממש לתוך החשיכה. מקפיצים את הצעירים לצומת בית קמה ויוצאים הבייתה. ייתכן והסטודנט יהיה החפ"ק שלנו בנגב.












יום רביעי, 26 בספטמבר 2012

יום 22 מתל עזקה (זכריה) עד בית ג'וברין

התחלת ההליכה במטעי השזיפים של זכריה, משום מה לא קטפו את הכל...שזיפים לבנים ואדומים. מיד בהתחלנ טיפוס קשה לתל עזקה משם כמובן נוף יפה על הסביבה. התל בעיצומן של חפירות ארכיאולוגיות. ירידה מהתל לכיוון דרום והליכה על הגבעות לכיוון מצפה משואה, בדרך מספר רוכבי אופניים שיצאו לשטח בערב יום כיפור. לאחר מספר עליות וירידות הגעה למצפה משואה. מנוחה ראשונה ארוכה. סוס עם רוכב ומספר רוכבי אופניים. המקום נקי ויש בו מים. ממשיכים דרומה ויוצאים מאזור חורשות האורנים לאזור של חורש טבעי. עדיין עליות וירידות מתונות. טיפוס לחרבת צורה, שרידי מבנה וחקלאות, המשך לתל גודד ומשם ירידה והקפת קיבוץ בית גוברין מצפון מערב עד לצומת, הרכב מחכה בתחנת הדלק, יום יחסית קצר ומנסים להגיע מוקדם הבייתה לחג.









יום 21 מהדסה לזכריה

 לאור היום הקשה אתמול קצת זחלנו ביציאה. המשכנו את העלייה לכיוון יד קנדי דרך עין תמר, חלק מדרך זו הינה חלק ממה שנקרא שביל הדסה, בקרך מספר בורות מים, גתות ומעיינות עם פינות קטנות לפיקניק. הגענו ליד קנדי משם ירידה תלולה מאד לנחל רפאים, חוצים את הנחל ואת מסילת הברזל לירושלים, עולים בנחל קובי לעין קובי עוד נקודה שקק"ל שיקמו ונראיית מצויין. משם הליכה צפונית למבוא ביתר וצור הדסה ביער בגין. הולכים דרומית לבר גיורא לחרבת דורבן ומשם ירידה למושב מטע, עלייה לצרכנייה של המושב והפסקה ארוכה במדשאה. בדרוג הצרכנייות עד היום - מקום אחרון. המוכר יושב וקורא דברי תורה ומסביר בטלפון למישהו שהוא בלחץ בעבודה כשאנחנו הלקוחות היחידים.... אין סודה מבחר הנקניק והגבינה קטן ורק הקיר השלם מלא משקאות חריפים בולט...
התאוששנו וממשיכים בואדי ועולים לחרבת חנות, במקום פסיפס מהתקופה היוונית, ובהמשך הליכה לכיוון קיבוץ הל"ה על גבי שרידי דרך רומית. חוצים את הכביש הרחב לרמת בית שמש ועלים בגבעות המזרחיות ומקיפים את קיבוץ הל"ה. שמנו לב שכמעט ליד כל קיבוץ יש מאהל בדואי עם צאן?! ממשיכים ללכת במרץ לכיוון תל עזקה ממש לתוך החושך הראשון. אוספים את המכונית ממושב זכריה ומחליטים להשאר לישון באזור. טלפון ראשון לאחראית הארוח בקיבוץ הל"ה אבל היא ממש לא רוצה לנקות את חדרנו למחרת (ערב יום כיפור) ולאור המוטיבציה הנמוכה יוחי לא הצליח לשכנע אותה להשכיר לנו חדר. להפתעתנו מצאנו חדר במושב זכריה (נראה שאין כמעט מקום בארץ שאין בו צימרים). נסענו להביא את המכונית השנייה מהדסה, בדרך שילבנו ארוחת ערב בכרמא. ובשעה 9 כבר ישננו.




















יום שני, 24 בספטמבר 2012

יום 20 ממסילת ציון להדסה

התחלה קפה ומאפה  בתחנת הדלק וכבר מתחילים לטפס על דרך בורמה לכיוון משלט 21 ואח"כ 16, תצפית מדהימה על כביש 1. בדרך למעלה אזורי אימונים של ג'יפים לעבירות קשה. ירידה לכיוון שמורת המסרק ובדרך מאהל בדואי. הוזמנו לתה, ובשיחה איתם התברר שהם מתל שבע, להערכתנו לאור דגלי ישראל וקק"ל נראה שהם יושבו שם 
על ידי המדינה. ויורדים לנחל כיסלון
מגיעים אליו באזור יער הקדושים ומערת בני ברית וממשיכים לאורכו מעל שעתיים הליכה עד מעיין לימון, משם עלייה קשה לקיבוץ צובה. יורדים לואדי ומשם עולים לסטף. בבית הקפה בסטף הפסקה ארוכה, יוליוס, שגיא, עמירם, אסף ועזר יה ( מחלקת קרדיולוגיית ילדים בהדסה) הגיעו עם סנדוויצ'ים ושתייה קרה ונערכה ה"ישיבה" השבועית. כל הכבוד לכולם.
אחרי שהתאוששנו  ירידה תלולה מהסטף לעין חונדק  ומשם עלייה להנדסה וסיום יום קשה שהארכנו ב6 ק"מ, נשארנו ללון במלונית הדסה.









יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

יום 19 מגימזו למסילת ציון

יציאה מגימזו בשבת בבוקר מוקדם, הליכה  לתחילת השביל, לא ניתן להתקרב עם המכונית עקב השבת. הליכה על דרך כורכר לכיוון חרבת ענבה, בדרך עוקף אותנו בחור שרץ על השביל והנה. אנחנו רואים אותו נעצר ליד עדר כבשים בגלל כלבי העדר שנראים אגרסיביים מאד, עושים עיקוף קטן להמנע מהם. חוצים את קו הרכבת החדש לירושלים וממשיכים לכיוון  הקיבוץ הדתי שעלבים, בדרך כרגיל בסוף שבוע המוני רוכבי אופניים. מגיעים וחוצים מתחת כביש 1 הולכים לאורכו למוזיאון השריון בלטרון. בדרך דיר עיזים קטן ידועה שמנסה להאכיל גדי שנולד הלילה בעזרת בקבוק. ממשיכים לתחנת הדלק בלטרון להפסקה ארוכה עם כל עשרות רוכבי האופניים. עד כאן הדרך הייתה די משעממת.
אחרי מנוחה מתחיל החלק האחרון והיותר מעניין: עולים לשרידי הכפר לטרון מאחורי המנזר, בכפר שרידים מכל תקופה אפשרית בארץ ישראל כולל תעלות קשר מ1948. ממשיכים ועולים לנווה שלום, חניה קצרה ושיחה עם בחור משוהם  שעושה פיקניק עם המשפחה וזיהה שאנחנו שביליסטים, בדר"כ במצבים כאלו מציעים לנו עזרה, אוכל, שתייה. אנחנו מסרבים בנימוס וממשיכים לכיוון תחילת דרך בורמה, הסרפנטינות, ויער פרו, בדרך הרבה נקודות תצפית יפות על מישור החוף ואזורי פיקניק נקייים. מגיעים לואדי מאחורי מסילת ציון ומגיעים לתחנת הדלק שהיא נקודת הסיום שלנו להיום. החלק האחרון של ההליכה המעניין ביותר, למרות השבת האזור לא מוצף המטיילים.