יום 21 מהדסה לזכריה

 לאור היום הקשה אתמול קצת זחלנו ביציאה. המשכנו את העלייה לכיוון יד קנדי דרך עין תמר, חלק מדרך זו הינה חלק ממה שנקרא שביל הדסה, בקרך מספר בורות מים, גתות ומעיינות עם פינות קטנות לפיקניק. הגענו ליד קנדי משם ירידה תלולה מאד לנחל רפאים, חוצים את הנחל ואת מסילת הברזל לירושלים, עולים בנחל קובי לעין קובי עוד נקודה שקק"ל שיקמו ונראיית מצויין. משם הליכה צפונית למבוא ביתר וצור הדסה ביער בגין. הולכים דרומית לבר גיורא לחרבת דורבן ומשם ירידה למושב מטע, עלייה לצרכנייה של המושב והפסקה ארוכה במדשאה. בדרוג הצרכנייות עד היום - מקום אחרון. המוכר יושב וקורא דברי תורה ומסביר בטלפון למישהו שהוא בלחץ בעבודה כשאנחנו הלקוחות היחידים.... אין סודה מבחר הנקניק והגבינה קטן ורק הקיר השלם מלא משקאות חריפים בולט...
התאוששנו וממשיכים בואדי ועולים לחרבת חנות, במקום פסיפס מהתקופה היוונית, ובהמשך הליכה לכיוון קיבוץ הל"ה על גבי שרידי דרך רומית. חוצים את הכביש הרחב לרמת בית שמש ועלים בגבעות המזרחיות ומקיפים את קיבוץ הל"ה. שמנו לב שכמעט ליד כל קיבוץ יש מאהל בדואי עם צאן?! ממשיכים ללכת במרץ לכיוון תל עזקה ממש לתוך החושך הראשון. אוספים את המכונית ממושב זכריה ומחליטים להשאר לישון באזור. טלפון ראשון לאחראית הארוח בקיבוץ הל"ה אבל היא ממש לא רוצה לנקות את חדרנו למחרת (ערב יום כיפור) ולאור המוטיבציה הנמוכה יוחי לא הצליח לשכנע אותה להשכיר לנו חדר. להפתעתנו מצאנו חדר במושב זכריה (נראה שאין כמעט מקום בארץ שאין בו צימרים). נסענו להביא את המכונית השנייה מהדסה, בדרך שילבנו ארוחת ערב בכרמא. ובשעה 9 כבר ישננו.